בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על בבא מציעא פ׳ ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא פ׳ ע״ב:י״א רש"י על בבא מציעא פ׳ ע״ב:י״ג »
מקור בבא מציעא פ׳ ב:י״ב
12 וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ: ״טוֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְהָבֵא מָעוֹת״ – שׁוֹמֵר חִנָּם. תְּנַן הָתָם: אָמַר לוֹ שׁוֹאֵל ״שַׁלַּח״, וְשִׁלְּחָהּ וּמֵתָה – חַיָּיב, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחְזִירָהּ.
פירוש רש"י על בבא מציעא פ׳ ב:י״ב
12 תנן התם - לקמן בפרק השואל בבא מציעא ד' צח: אמר לו השואל שלח אותה לי ביד עבדך או שלוחך:
13 ושלחה ומתה - כדרכה בדרך קודם שתיכנס לביתו:
14 חייב - באונסים שמשעה שמסרה לשלוחו במצות השואל נתחייב השואל באונסיה ואם לא אמר לו שלח אלא המשאיל שלחה לו כשאמר לו זה השאילני פרתך אמר לו הן ועמד ושלחה ומתה בדרך פטור:
15 וכן בשעה שמחזירה - אם מסרה השואל ליד השליח להשיבה לבעלה ולא אמר המשאיל שלחה לי ביד פלוני ומתה חייב דלא קמה ברשותיה דמשאיל:
« רש"י על בבא מציעא פ׳ ע״ב:י״א רש"י על בבא מציעא פ׳ ע״ב:י״ג »